כשהתחלתי את הקבוצת ריצה לפני כחצי שנה הייתי בן 37.5 עם שני בנים שובבים,

לא עסקתי בשום פעילות ספורטיבית במשך ערמות של שנים,ההגדרה של בטטה תהיה מאוד נכונה למצב שלי דאז, הייתי מרגיש עייפות כבר בשעה שמונה בערב ובכלל לא חשבתי על אופציה לצאת מהבית בערב, זה היה יותר בית עבודה , בית עבודה -עייפות.

אישתי שתחיה דחפה אותי לשיעור נסיון ,השיעור היה בחורף, היה קשה לצאת מהבית מאוד מבחינה מנטלית, השיעור היה באווירה מאוד כיפית וחיובית, החלטתי להמשיך בשיעורים, יש לומר ששום דבר אחר מבחינה ספורטיבית לא משך אותי , לא חדר כושר , לא שחיה , אפילו לא הליכה ,חיפשתי סוג של חוגים אך לא היו חוגים של גברים וכך נמשך שנים שלא עסקתי בשום ספורט.

בשיעור השני הרגשתי שעיקר הקושי זה לצאת מהבית,האימון עצמו היה קשה פיזי אך מאוד סביל, אמרתי לעצמי שאם יש לי שיעור רק פעם אחת בשבוע אז אסור לי לפספס אותו וצריך להשקיע בו.

בתחילת השיעורים ראיתי שאני מצליח להחזיק מעמד עם יתר הקבוצה במשך כ 20 דקות ואחר כך היה לי קשה יותר, ומשיעור לשיעור ראיתי שיפור משמעותי שהצלחתי להחזיק מעמד , 30 דקות , 40 דקות עד אימון שלם.

התרגילים באימון עזרו לי לחזק את הטכניקה ולהצליח לרוץ ברציפות לאורך זמן.

לאחר כחודשיים של אימונים ראיתי שאני רוצה יותר מאימון בשבוע וכאן עזר לי גלעד המאמן לחשוב יצירתי על זמנים מסויימים לצאת לאימון .

שמתי לב שיותר קל לי לרוץ עם מטרה בעיניים, בהתחלה היה לנו מטרה ראשונה: לרוץ 5 קילומטר - גלעד לקח אותנו למקום מעניין בחוף תל- אביב . ומטרה לאחר מכן לרוץ 40 דקות רצוף ולבסוף להצליח לרוץ 10 קילומטרים שאישית שמתי לי מטרה להצליח את אותם 10 קילומטרים בפחות משעה.

גלעד עזר לי להגיע לזה במתינות ולא להעמיס יותר מידי על הגוף.

כיום אני יוצא לאימון פעמיים שלוש בשבוע (כולל האימון של הקבוצה) ואני שם לב שמאוד קל לי לצאת מהבית ולהתחיל אימון, סוג של שיגרה בריאה כזאת. העייפות נעלמה, אני מרגיש שאני יכול להיות יותר פעיל בעזרה בבית, הראש צלול גם בשעות מאוחרות. ירדתי כ3 קילו אבל מרגיש שירדתי 20.

יישר כוח לקבוצה בכלל ולמאמן גלעד בפרט.

ממליץ בחום לכל אחד לבוא ולהשתתף בקבוצה כזו.

אשר לוי

רגע לפני שבת בר לי לפרגן
בתור אחד שמעולם לא אהב ריצה, להיות חלק מקבוצת רצי דני לוד זה בגדר נס. (בעיקר בתקופת קורונה שכמעט לא זזים ועבודה אין)
בזכות הקבוצה אתה שובר את תקרת הזכוכית של עצמך. אתה הופך להיות חלק ממשהו ש"מחנך" אותך שאף פעם אין באמת דבר כזה בלתי אפשרי.
רצון, התמדה ותמיכה יכולים להביא אותך לכל מקום שרק תרצה! (הפתעות בקרוב)
וזה בשבילי רצי דני לוד. חברים ומאמנים שהם כמו משפחה.
תודה למאמנים האלופים שלי Gilad Polak ו Ronen Sharon בלעדיכם זה לא היה קורה.
לזכרו של @דני גונן הי"ד
שנמשיך לעבור עוד הרבה חוויות ביחד ושנמשיך לתת לחיים לחייך
אוהב את כולכם